שדולת הנשים - בג"ץ אורית גורן

בג"ץ אורית גורן

על אפלייה בשוק העבודה ופערי שכר מגדריים

אורית גורן עבדה ברשת הום סנטר כיועצת במחלקת כלי עבודה בסניף קניון איילון. היא השתכרה 17 שקלים לשעה, שהסתכמו במשכורת של 3,500 ש"ח בחודש. שלושה חודשים לאחר תחילת העבודה גילתה גורן שעמיתה לעבודה, שעבד בתפקיד זהה, השתכר שכר גלובלי של 5,000 ש"ח לחודש.  גורן פנתה בכתב למנהל הסניף, ודרשה להעלות את שכרה ל-26 ש"ח לשעה, או לחלופין להמירו בשכר גלובלי בסך 5,000 ש"ח. אורית לא קיבלה מענה למכתבה וחודש לאחר מכן היא פנתה אל מנהלה בכתב פעם נוספת, הודיעה על התפטרותה וכן כתבה שהובא לידיעתה שישנם גברים בסניף המשתכרים שכר גבוה ממנה ודרשה פירוט בדבר רמות השכר של העובדים במחלקה.

 גורן תבעה את הום סנטר ודרשה שישולם לה ההפרש בין השכר ששולם לה לשכר של עמיתה הגבר, בהסתמכה על חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, בנוסף, תבעה פיצוי מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. רשת הום סנטר טענה שהסכמי השכר של עובדיה הנם אישיים ונקבעים על פי כישורי העובד ושנות הנסיון הרלוונטי בתפקיד, וכי לעמיתה של גורן יועד תפקיד ניהולי ברשת ולכן נקבע לו שכר התחלתי גבוה. בנוסף טענה הרשת ששכר העובדים בסניפים השונים אינו אחיד ונקבע על ידי מנהל הסניף לאחר משא ומתן עם המועמדים לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענתה מכח חוק שכר שווה ופסק לה הפרשי שכר, אך עם זאת דחה את טענתה לפיה מדובר גם בהפליה ולפיכך בעבירה על חוק שוויון הזדמנויות. ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי גם אם היא הרוויחה כשליש פחות בעבור אותה עבודה, הרי לא הוכח כי מדובר במדיניות של אפליה מכוונת מצד המעביד על רקע היותה אישה.

עוד ייחס ביה"ד הארצי לעבודה חשיבות לחופש ההתקשרות והמו"מ בין הצדדים ולעובדה כי השכר שקיבלה הגב' גורן הוא השכר שביקשה עם קבלתה לעבודה, דבר שהיווה לדעת ביה"ד הצדקה מספיקה לסתור את טענת ההפליה מצד המעביד.

פסק הדין בבג"ץ


 במרץ 2011 הוגשה עתירה לבג"צ לגבי חלק זה של פסק הדין בדרישה לזכות את העובדת גם בפיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בג"ץ קיבל את העתירה ודחה את עמדת הום-סנטר לפיה היתה רשאית לשלם לעובדת שכר נמוך מזה של עמיתה הגבר רק בשל דרישתה של העובדת לשכר נמוך יותר. עוד קבע בג"ץ כי ככל שקיימים פערי שכר משמעותיים יותר בין גברים לנשים במקום עבודה, עובר הנטל את המעביד כדי להוכיח כי הפער בשכר נובע משיקולים לגיטימיים או עניינים ולא נובע מאפליה האסורה בחוק.

בג"ץ קיבל את הטיעון שחופש המו"מ מביא למעשה להנצחת התוצאה הלא שוויונית של פערי שכר מגדריים בשוק העבודה והנשיאה (בדימוס) ביניש התייחסה בהרחבה לצורך בהגנה על נשים מפני אפליה בשוק העבודה ולתופעה החמורה של פערי שכר מיגדריים בשוק העבודה.


לקריאת פסק הדין